בטי הייתה הבחורה היפה ביותר שהכרתי.הייתי מתאר אותה אך כולם יודעים כי מה שיפה לאחד פחות יפה לאחר. בטי הייתה יפה תאמינו לי.
אך לא היופי שלה היה הדבר הבולט ביותר בה, היה זה החציל הענק שהיה תקוע במרכז מצחה השלגי,החלק,המושלם,שמשךא ת תשומת הלב של כולם. איש לא ידע כיצד הופיע החציל ולמה הוא שם ובשנים שחלפו מאז הופיע שם ניסו טוביה מומחים להוציאו משם, אך ללא הצלחה.פתרון ניתוחי לא בא בחשבון, החציל היה תקוע בדיוק בצומת חשוב במוחה והוצאתו הייתה גורמת לנזק מוחי בלתי הפיך.וכך נאלצה הילדה הכי יפה בגן...בבית ספר...בתיכון לחיות עם החציל במצחה. למזלה הייתה נערה מקסימה וכל מכריה כבר למדו להתעלם מהגוש הסגול.היא לא התקשתה לרכוש חברים ולהצטיין בלימודיםוגם חיי האהבה שלה לא סבלו מדי,למעשה אולי הם לא סבלו מספיק.בטי נהגה להחליף חברים כמו שאחותה החליפה תחתונים,היא אהבה לאהוב והשתעממה בקלות, היא לא נטשה אותם מתוך רשעות רק שעמום. והיא הייתה כל כך מתוקה עד שאיש לא נטר לה על זה.ו חבריה לשעבר הפכו לידידיה הטובים.
המפנה הגיע בצבא, שם התנדבה ליחידת שדה ועברה טירונות קשה, שהפכה אותה לחזקה ועייפה יותר. גם בצבא היא פגשה גברים שלא יכלו לעמוד בקסמה,והיא עזרה להם לעבור את הלילות הקרים. לילה מושלג במיוחד היא ישנה עם אורן באוהל אחרי יום מתיש במיוחד, באמצע הלילה היה נדמה לה ששמעה מחוץ לאוהל דיבורים על כריך או סביח או משהו. בטי לא ייחסה לזה משמעות עד שקמה בבוקר ומשהו לא נראה לה בבבואתה בראי,היא ייחסה את זה לעייפותה אך אחרי מקלחת מרעננת שוב הסתכלה. הפעם לא היה מקום לספק, במקום בו היה תקוע שנים חציל סגלגל במצחה נותר רק החלק הפנימי שלו.היא לא כעסה על אורן, בסך הכל הוא היה רעב ואחרי כמה ימים כאשר התחיל לגדול עור מעל מה שהיה שרידי החציל ומצחה לראשונה מזה שנים היה שוב שלגי ויפה,הרגישה שוב יפה ונחשקת. אך כנראה הייתה היחידה שהרגישה כך כי מאז לא התקרב אליה אף אחד שרצה בחברתה.
"נו טוב" משכה בכתפיה "כנראה עכשיו הבצל באוזן בולט יותר"...
--------------------------------------
אם אין לכם כח לקרוא את הסיפור
הנה הגרסה המצולמת:
https://www.youtube.com/watch?v=fR6-vj8aMxw&list=PLvpJnuGtpOoX9O3ZjQmzNLOoZuG61lIKI&index=8

