שנים רבות עבד ד"ר גרניט על המצאת מכשיר השיגור המהפכני, וכעת עמד מולו סופסוף המודל המוגמר. המכונה הייתה מורכבת משתי "קופסאות" מלבניות בגובה 2.5 מטר, שבמרכזן דלת כניסה בגובה 2 מטר. אחרי שנים של מחקר מצא גרניט דרך להעביר בעזרת קרן אנרגיה מיוחדת, אותה כינה למען ההדיוטות "קרן זטא", כל חומר אורגני ומלאכותי כולל חומר חי, מקופסא אחת לחברתה.
כל אשר נותר כדי להכתיר את הניסוי כהצלחה, היה למצוא מתנדב, שיסכים לשמש כשפן ניסיונות ולהעביר עצמו במכונה.
מציאת אדם כזה הייתה קשה משציפה, איש בכל המכון לא הסכים לעבור במכשיר האימתני. לכן החליט על דעת עצמו לנדב את קובי למשימה. להפתעתו גם קובי הנאמן לא הסכים בקלות וביקש מהמדען שיסביר לו את התהליך שנעשה במכונה.
ד"ר גרניט שמח להסביר על עבודת חייו: האובייקט המיועד להעברה, מוכנס לקופסא א' ולאחר מכן אני לוחץ על הכפתור הסגול, והוא יוצר פעולה שהופכת את האובייקט לאנרגיה המשודרת לקופסא השניה, שם יתגשם כפי שהיה.
קובי לא השתכנע, וכשלחץ את גרניט אל הקיר, הודה כי הסברו לא היה מדויק, והסביר כי המכונה יוצרת העתק של האובייקט שבקופסא א' ובונה אותו בקופסא ב' תוך השמדת המקור, ואף הוסיף כי הוא עצמו ניסה זאת על עצמו מספר פעמים ואין בכך כל סכנה. שיגורו של קובי הוא עניין פורמאלי בלבד לתורך הצגת ההמצאה למשקיעים.
הסבר זה לא שכנע את קובי והוא טען כי העומד מולו אינו ד"ר גרניט האמיתי אלא העתק, ולמרות שגרניט הראה לו את כל תעודותיו, עדיין התעקש שאם המקור הושמד, הדוקטור בכל מקרה הוא העתק שנוצר ע"י מכונה.
המדען אמר שאולי טכנית הוא העתק, אך כמובן שהוא ד"ר גרניט, מאחר שיש לו את כל הידע, והזיכרון של המקור.
קובי הסכים שיש משהו במה שאמר, והציע לו לנסות לעבור שוב במכונה. גרניט הבין שרק זה ישכנע את עוזרו כי המתקן בטוח ונכנס ללא היסוס אל הקופסא במטרה להשתגר אל השנייה.
באמצע תהליך שיגור האנרגיה, הופיע על חיוך זדוני על שפתיו של העוזר ובאבחת סכין ניתק את זרם החשמל למכונת השיגור.
"דוקטור יעקב ברגמן", שלט יפה למעבדתי החדשה, חשב קובי ונכנס לשם בצעד קליל.
;){kind=link}