דינה סגרה את הרדיו בכעס, "כל בוקר אותן חדשות, נמאס לי, אני רוצה ילד"
"בסדר" ענה בעלה בקול מנומנם "אדבר עם ציפורה"
"וזה יעזור? אנחנו מדברים איתה כבר שנתיים וכלום"
"אל תדאגי, בסוף היא תביא לנו, בינתיים קניתי את הגרעינים שהיא אוהבת, אולי זה יעזור"
"גרעינים, שמרעינים, זו העבודה שלה, שתתחיל להזיז את עצמה" צעקה והוסיפה שוב "אני רוצה ילד!".
שנתיים עברו מאז חתונתם המתוקשרת של דינה ורוני דבילבסקי והתסכול בבית גבר, הם רצו ילדים, יותר מכל דבר אחר אך החסידה, אותה גידלו במסירות על גג ביתם סירבה להביא להם את האושר.
יום אחד רוני החליט לפנות לוטרינר ולשאול בעצתו. מהשיחה חזר עם רעיונות חדשים ומעניינים, אותם יישם עם אשתו כבר באותו לילה.
תשעה חודשים עברו והלא יאומן קרה ולמשפחת דבילבסקי נוסף תינוק חדש ונוצץ. השמחה היתה רבה ואחרי מספר ימים לקחו אותו לביתם. הכניסה השמחה הפכה להלם, כאשר ראו את החלון השבור וכל הזכוכיות שהתפזרו בסלון ובמרכזן תינוק זעיר, נוסף, מחבק את רגלה של החסידה.
דינה, שהחזיקה בידה את הפעוט צעדה שני צעדים אחורה.
"א...א...אתה אמרת לי שחסידות לא מביאות ילדים, שצריך לעשות את הפוצי מוצי ו..."
"ראית שזה הצליח"
"ואיך אתה קורא לזה?" הצביעה על ציפורה על הפעוט בסלון
רוני היה בהלם מוחלט, כבר לא ידע במה להאמין. לרגע שרר בסלון הקטן שקט מקפיא, אלא שאז נפרצה הדלת בבעיטה ושני שוטרים נכנסו, אקדחים שלופים בידם.
לא היה קל לשכנע את השוטרים כי החסידה, היא שחטפה את הפעוטות ומסרה אותם להורים חשוכי ילדים,אך עוד עדויות הגיעו, והתינוקות הוחזרו להוריהם.
התיק נסגר, החיים חזרו למסלולם, רוני ודינה גידלו את תינוקם
והחסידה עברה לגור בחצר בני-ברקית ידועה.
;){kind=link}