אתם בודאי שואלים, מי זה ההיסטרי הזה ומה קרה לו. ובכן, הכל החל אותו בוקר, ישבתי לי בשקט בחדרי העגול והיפה עם כל אחי ורעי וחשבתי מחשבות שקטות וירוקות על העולם הגדול, שמעולם לא חוויתי וניסיתי לדמיין מה יש שם. שמעתי קולות וצלילים ממספר כיוונים וניסיתי לצייר בעיני רוחי את החפצים והדמויות, שהשמיעו אותם. חששתי כי מדובר במפלצות ענק, שרק רוצות לבלוע אותי בשלמותי, כפי שסיפר לי אבי כל ערב לפני השינה. פחדתי אך גם התרגשתי לקראת היציאה אל העולם הגדול.
בשעות הערב חלומי התגשם, כאשר יד ענקית של מפלצת מפחידה עם כתר זהב שלפה אותי מהמקום היחיד לו קראתי בית, אל עולם רע ואכזר מלא בצבעים, צורות וריחות לא מוכרים.
המפלצת
הניחה אותי על מזרן רך ונעים ולרגע חשבתי,
שאזכה לפינוקים והנאות.
אך רגע אחרי שנרגעתי הושם
עלי מזרון ועוד מזרון ועוד חמישה וכשכבר
חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר נשכבה על
המזרון העליון בחורה כבדה ועייפה,
שאחרי שהניחה את הכתר שלה
בצד, לא
הפסיקה לזוז ולנוע ולשנות תנוחה כל הלילה,
מועכת אותי מכל הכיוונים.
הצילו, הצילו, אני נמחץ אני נמעך, אין לי אויר אני נחנק... אור הבוקר הפציע והמפלצת זהובת השיער המכונה "נסיכה" ירדה סוף סוף מהמיטה ויכולתי שוב לנשום.
מתחתי את גופי וקיוויתי עד מאד שיניחו לי ולא אגמור את חיי בתור מרק עדשים.
;){kind=link}