קצת על הסיגְד, אותו חוגגים יהודי אתיופיה.
חג חשוב, שרק מעטים מחוץ לקהילה האתיופית מכירים וכדאי לקרוא ולהבין מהו ומאין בא.
יש שני מקורות מקראיים מרכזיים: מעמד הר סיני שבו נכרתה ברית בין בני ישראל לבין ה', ושיבת ציון, המתוארת בספר עזרא ונחמיה, שבה חודשה ברית זו כאשר שבו בני ישראל לארצם.
הסיגד חל 50 יום בדיוק לאחר יום כיפור. ולא סתם, זה מעין יום נוסף והזדמנות שניה מאז יום הדין ביום הכיפורים.
ביום הסיגד הקהילה האתיופית היהודית עושה חשבון נפש נוסף קהילתי מול הקב"ה, במה צריכים להשתפר? איפה צריך להתחזק יותר? מי שמנהל את התפילות הם הקייסים(כהני דת), שמקריאים את עשרת הדברות ומזכירים על חשיבות קיום המצוות.
*להזכיר את הברית בין עם ישראל ובין ה' ולחדש אותה בכל שנה.
*לחזק את הזהות היהודית ולמנוע התבוללות.
*כְּמִיהָה לחזור לארץ ישראל.
וזה בא לידי ביטוי בתפילות ובקשות מה'. תפילות ובקשות אלו יכולות להיענות רק כאשר עם ישראל מוכיח את המחויבות שלו לברית.
אז תפילותינו התגשמו והגענו לארץ ישראל ב"ה.
וכאן אנחנו מודים לאל על הזכות להיות פה ומתפללים על כל עם ישראל שנזכה להיות ערבים זה לזה , השנה הזאת צריכים את זה יותר מתמיד.
הטקסט במקור של יפעת קסאי, מיהדות אתיופיה.
');){kind=link}