לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
בפרק אנו רואים את ג׳ון דור הקאובוי האהוב, במקום האפל ביותר. יושב בבקתתו, משאיר הודעה לאהובתו ומתכוון להשתמש בפעם האחרונה באקדחו האהוב והפעם על עצמו. כי הוא מיצה את חייו וכבר אין לו אהבה או תכלית.
אממה, כל הזמן מופיעים זומבים מעצבניפ והוא נאלץ לירות בהם, כי אין לו דלת והוא לא רוצה שיאכלו אותו או יכנסו לבלגן לו את הבקתה וכך הוא מכוון על עצמו ויורה על מהלכים שוב ושוב.
בסוף נמאס לו והוא הולך לקניות, שם הוא פוגש את דקוטה המתוקה, אחותה של וירג׳יניה המעצבנת ואת מורגן המקסים, אהוב ליבנו ונשמת אפינו, מורגן פצוע ומבואז, כי ממש נמאס לו לראות את הדם שלו. אחת הריינג׳רים של ג׳יני מגיע גם הוא לחנות. רואה שדורי כל הזמן מחליף שם סרטי וידאו ומתקשר להלשין לג׳יני. אין לו קליטה אז הוא יוצא החוצה ומרות שדקוטה מתחננת שייירה בו. דורי טוב הלב לא אוהב להרוג אנשים ומוותר לו.
בחצי השעה הבאה, דורי וחבריו משפצים מכוניות, מחפשים דלתות ומנסים למצוא טעם לחייו של ג׳ון, תוך שהם מנסים לשכנעו להצטרף אליהם בעמק ההפתעות של מורגן, אבל דורי לא בקטע ורק מסכים לעזור להם לעבור את הגשר של איילון, שם נמצאים בערך 100 מהלכים נוהמים. הם משריינים את האוטו, שהיה שם כבר 30 שנה מאז ילדותו של דורי, בה ניסו ג׳ון ואביו לתקן את הגרוטאה. מורגן מתקן אותו תוך 5 דקות.
הם פורצים בעזרתו את המחסומים בגשר, מחסלים את כל המהלכים. תוך כדי חיסול האחרונים, דורי קולט שהסכין בה דקוטה מחסלת את הזומבי, היא אותה סכין שבה נרצח קאמרון בתחילת העונה (זוכרים) ומבין שדקוטה היא הרוצחת. דקוטה מסבירה שהריינג׳ר גילה את המעבר הסודי שלה וכדי שלא ילשין לאחותה היא הרגה אותו, כנהוג במשפחתה.
היא מבינה, שדורי יעניש אותה ולא יקבל את זה, ולמרות שהוא אומר לה שהוא יעזור לה לחזור לדרך הישר ויהיה סוג של אבא מאמץ. היא לא קונה את זה ו…
יורה בו כאילו היה מהלך או משהו.
אחרי שהבת כלבה ירתה בו, הוא נופל לנחל, עמוק עמוק עד הקרקעית, כולו מדמם ומסכן, אך איכשהו מצליח לעלות ולצוף במורד הנחל על דלת.
מורגן לא כועז על דקוטה אבל מתקשר לג׳יני ומספר לה שג׳וני הפצוע שט לכיוונה ואם היא תציל אותו הוא יהיה נחמד אליה והכל.
דהרמה (החברה של דורי) גם שם והיא רואה את ג׳ון על דלת שלו ומגיעה אליו אבל מאוחר מדי.
והלב שלנו נקרע, כאשר היא ניגשת אליו כולה אומללה ומסכנה, מביטה בו ארוכות ובסוף נועצת את הסכין. בראש שלו ובלב שלנו…
|
;){kind=link}