תום קרסיק לא היה אדם עשיר מימיו, מאז שהכיר את עצמו היה צריך לעמול קשה כדי להשיג כל דבר ולכן לא התלונן כאשר מצא על האדמה זוג משקפיים נוצצים ויקרים למראה. הוא החליט לשמור אותן לעצמו. אולי, כך קיווה, יוכל גם להרשים את יוכבד שוורץ, שהתעלמה ממנו תדיר. תום לא היה בחור מכוער ולהפך הוא היה מאד מכוער, אך במובן הנאה של המילה. שערו השחור היה מלא ויפה, תואם היטב את עיניו הכחולות ואת כתפיו הרחבות, תווי פניו הקשוחים היו נאים בכל קנה מידה, כן תום קרסיק היה בחור נאה. הייתה לו רק בעיה אחת - קומתו הגיעה למטר ושליש בלבד. דבר שלא משך נשים רבות ולא בדיוק הוסיף לביטחונו העצמי.
מאותו רגע בו צפתה בו לראשונה במשקפיו החדשות, הרגישה בניצוץ האהבה. היא ניגשה אליו וחיבקה אותו ואף הסכימה לצאת עמו לצפות באחד מהסרטים היותר מוצלחים. תום היה מאושר, בשעה תשע יזכ sה לצאת עם אהובתו לראשונה ליבו מלא תקווה להצלחה רומנטית. בשעה שמונה הופיע מולו יצור גבוה וורוד וללא הוסף מילה לקח ממנו את משקפיו החדשים, הרכיב אותם ונעלם. הוא הרגיש אבוד נמוך ואומלל, הסיכוי האחרון לאהבה אבד לו, ברכיו פקו, הוא התיישב על הקרקע ובכה.
בשעה שמונה וארבעים הופיע שוב הזר הורוד, הוריד את משקפיו ושילח בו קרן סגולה ויפה תום התרומם לצעוק עליו שיעזוב אותו לנפשו, אך אז הרגיש כי הוא השתנה. הוא מיהר לחדרו ושם ראה כי הזר המסתורי הגביה אותו וכעת הוא מגיע כמעט לגובה התקרה. גובהו היה 1.90 מ'! מעולם לא חלם להיות גבוה עד כדי כך. בשמונה וחמישים יצא תום בצעד בטוח לקראת הפגישה עם אהובת ליבו. בשמונה חמישים וחמש עצר אותו הזר ליד פתח אולם הקולנוע, הסיר את משקפיו והציף אותו באנרגיה צהובה. הפעם תום שמח וציפה לשיפור נוסף במראהו. הזר החזיר את משקפיו למקומן "אין להרכיב משקפיים שאינן שלך" אמר ליצור החרוך שמולו ונעלם.
;){kind=link}