שמעון ישב בבית הקפה הקטן ופתר תשבץ , הוא מעולם לא התקשה למלא את המשבצות בפתרונות להגדרות המתוחכמות ורוב הזמן נהנה מהאתגר . אך אותו ערב היה נדמה כי גם הגדרות פשוטות כמו גניבה בשלוש אותיות נעלמות ממוחו , שהיה טרוד בעניינים כה רבים .
הוא הביט סביבו וצפה בליאות בזוג המאוהב שהסתודד בפינה , בזקנה שערבבה עוד סוכר בתה שלה , המלצרית העייפה , שרק חיכתה לשעת הסגירה והקוסם , שניסה להרשים את הטבח בעוד טריק קלפים עבש . איש מהם לא עניין אותו , הוא קיווה שיסתלקו וישאירו אותו לנפשו .
אחרי שעה בית הקפה נסגר והוא נשאר לבדו , הוא הביט סביבו ולא ראה דבר , כל האורות כבו והוא עימם . היה זה יומו האחרון של המקום ודבר לא יעזור . החובות הרבים שצבר מאז הסגר הראשון, הפילו אותו לקרשים ולמרות אהבת הקהל הקבוע, שמילא אותו רוב היום, לא יכל עוד להרשות לעצמו להמשיך להחזיק במקום .
הוא ישב בחשכיה וחיכה לנס ... רוב הפעמים שמחכים לנס הוא אינו מגיע אבל הלילה היה שונה . נוגה ומאדים התקרבו אחד לשני ואמרו שלום, ואור יקרות הציף לפתע את בית הקפה .
אישה יפה עמדה בפתח וביקשה להיכנס . " אנחנו סגורים " הוא אמר לה , אךהיא נתנה בו מבט כה נוקב וחינני , שהוא היה חייב לפתוח לה את הדלת .
בדקות הבאות קרו כל כך הרבה דברים , ששמעון בקושי קלט מה קרה , היו תנועות מהירות , משהו מתכתי ונוצץ בידה הופנה לעברו , דברים נפתחו ונסגרו , ניירות עפו באוויר והורמו מהאדמה .
רק כמה דקות לאחרשהאישה הלכה הוא הבין שמצבו הכספי השתנה שוב , כעת גם הכסף המועט מהקופה נגוז כלא היה . זיק של אור נדלק בעיניו והוא הרים את עטו ורשם בתשבץ – " שוד ".
שמעון ישב בבית הקפה הקטן ופתר תשבץ , הוא מעולם לא התקשה למלא את המשבצות בפתרונות להגדרות המתוחכמות ורוב הזמן נהנה מהאתגר . אך אותו ערב היה נדמה כי גם הגדרות פשוטות כמו גניבה בשלוש אותיות נעלמות ממוחו , שהיה טרוד בעניינים כה רבים .
הוא הביט סביבו וצפה בליאות בזוג המאוהב שהסתודד בפינה , בזקנה שערבבה עוד סוכר בתה שלה , המלצרית העייפה , שרק חיכתה לשעת הסגירה והקוסם , שניסה להרשים את הטבח בעוד טריק קלפים עבש . איש מהם לא עניין אותו , הוא קיווה שיסתלקו וישאירו אותו לנפשו .
אחרי שעה בית הקפה נסגר והוא נשאר לבדו , הוא הביט סביבו ולא ראה דבר , כל האורות כבו והוא עימם . היה זה יומו האחרון של המקום ודבר לא יעזור . החובות הרבים שצבר מאז הסגר הראשון, הפילו אותו לקרשים ולמרות אהבת הקהל הקבוע, שמילא אותו רוב היום, לא יכל עוד להרשות לעצמו להמשיך להחזיק במקום .
הוא ישב בחשכיה וחיכה לנס ... רוב הפעמים שמחכים לנס הוא אינו מגיע אבל הלילה היה שונה . נוגה ומאדים התקרבו אחד לשני ואמרו שלום, ואור יקרות הציף לפתע את בית הקפה .
אישה יפה עמדה בפתח וביקשה להיכנס . " אנחנו סגורים " הוא אמר לה , אךהיא נתנה בו מבט כה נוקב וחינני , שהוא היה חייב לפתוח לה את הדלת .
בדקות הבאות קרו כל כך הרבה דברים , ששמעון בקושי קלט מה קרה , היו תנועות מהירות , משהו מתכתי ונוצץ בידה הופנה לעברו , דברים נפתחו ונסגרו , ניירות עפו באוויר והורמו מהאדמה .
רק כמה דקות לאחרשהאישה הלכה הוא הבין שמצבו הכספי השתנה שוב , כעת גם הכסף המועט מהקופה נגוז כלא היה . זיק של אור נדלק בעיניו והוא הרים את עטו ורשם בתשבץ – " שוד ".