בוקר ראשון לאהבה , אני מתעורר לקול הציפורים הבוכות מחום , הימים ימי חשון , תחילת החורף בשנים רגילות , אך היום הטבע משחק בנו ומפגין שרירים חמים .
בתקווה כי זו הפעם האחרונה ומחר יבוא חורף אמיתי , אנו יורדים , הכלב עזרא ואנוכי לטיול בשדרה המוצלת . בדרכנו אנו עוברים ליד נגן רחוב רוסי , עזרא מרקד לצליליו ואני תורם לו 100 שקלים , אמנם שקלים של מונופול , אך הוא עיוור ולעולם לא ידע . עוד אנו פוסעים מעדנות , והנה השכנה הצעירה יוכבד משרכת מולנו את רגליה הנאות ובוכה בכי חרישי וקורע לבבות .
" מה קרה ?" אני שואל בקול אבהי ומתנשא , של אחד שכלום לא רע לו בחיים .
" איבדתי את הכסף שאמי נתנה לי למכולת וכעת אני פוחדת שהיא תרצח אותי בדם קר " עונה הנערה .
" הסירי דאגה מלבך . אין בעיות " אני מכריז בנועם וממשיך לטייל להנאתי . ובאמת לי אין בעיות , ומה אכפת לי מנערה נודניקית שלא מסוגלת לשמור על כספה ונעליה ( שכחתי לציין כי בעת שיחתנו , הכלב עזרא עשה את מה שעשה , על רגלה של יוכבד החביבה ).
בוקר שני לאהבה , החום עדיין מכה בנו , אך אני ועזרא , נהנים מטיולנו הקבוע בשדרה הציבורית , הימים ימי סתיו לוהטים , השלכת בעיצומה והדגנים שנאכלו בבוקר מציקים לקיבתו הרגישה של הכלב . אני קונה לו נקניקיה בכדי להשקיט את רעבונו ומציין זאת בפנקס ההוצאות הקטון . נראה כי המוזה , ששרתה עלי אמש פרחה והתעופפה לה , אני מוציא מוזה חדשה מארנקי , עוטף אותה בשורותי ומגיש לעזרא הרעב תמיד .
לפתע אני שוב רואה את יוכבד השכנה מהלכת בוכייה וגלמודה , וכהרגלי אני מתקרב לשמוע על צרותיה ( כדי לצבור חומרים לשיחה עם השכנות ), יוכבד שופכת בפני את ליבה : " מה אכפת לך מהצרות שלי , ממילא אתה אף פעם לא עוזר , אני לא רוצה לשמוע ממך מילה ! " אמרה ורצה לדרכה , מביטה מעבר לכתפה כדי לוודא שאני לא עוקב אחריה . אני פותח את פי , אך מייד סוגר אותו , כאשר היא נופלת לבור ביוב פתוח . כלבי הנאמן ואני יודעים , כי בעיותיה של יוכבד נפתרו כולן . רגועים אנו צועדים לעבר מעוננו , תוך פיזום שיר של הזמר הדגול ח . רודנר " נפלת חזק ".
ערב שני לאהבה , אני יושב לי בדד , החדר החשוך משרה עלי אוירה מלנכולית משהו , אני נזכר עת הייתי צעיר ויפה , ודמעות חונקות את גרוני . אני מוסיף להן תרכיז פטל ובולע בעדינות יחד עם פרוסת הגבינה הצהובה , שנשארה על שולחני מליל אמש . לילה טוב אני אומר לעזרא והולך לישון . לבד .
הסיפור נלקח מספרי הראשון "אהבה דביקה" שיצא לפני 25 שנה
בוקר ראשון לאהבה , אני מתעורר לקול הציפורים הבוכות מחום , הימים ימי חשון , תחילת החורף בשנים רגילות , אך היום הטבע משחק בנו ומפגין שרירים חמים .
בתקווה כי זו הפעם האחרונה ומחר יבוא חורף אמיתי , אנו יורדים , הכלב עזרא ואנוכי לטיול בשדרה המוצלת . בדרכנו אנו עוברים ליד נגן רחוב רוסי , עזרא מרקד לצליליו ואני תורם לו 100 שקלים , אמנם שקלים של מונופול , אך הוא עיוור ולעולם לא ידע . עוד אנו פוסעים מעדנות , והנה השכנה הצעירה יוכבד משרכת מולנו את רגליה הנאות ובוכה בכי חרישי וקורע לבבות .
" מה קרה ?" אני שואל בקול אבהי ומתנשא , של אחד שכלום לא רע לו בחיים .
" איבדתי את הכסף שאמי נתנה לי למכולת וכעת אני פוחדת שהיא תרצח אותי בדם קר " עונה הנערה .
" הסירי דאגה מלבך . אין בעיות " אני מכריז בנועם וממשיך לטייל להנאתי . ובאמת לי אין בעיות , ומה אכפת לי מנערה נודניקית שלא מסוגלת לשמור על כספה ונעליה ( שכחתי לציין כי בעת שיחתנו , הכלב עזרא עשה את מה שעשה , על רגלה של יוכבד החביבה ).
בוקר שני לאהבה , החום עדיין מכה בנו , אך אני ועזרא , נהנים מטיולנו הקבוע בשדרה הציבורית , הימים ימי סתיו לוהטים , השלכת בעיצומה והדגנים שנאכלו בבוקר מציקים לקיבתו הרגישה של הכלב . אני קונה לו נקניקיה בכדי להשקיט את רעבונו ומציין זאת בפנקס ההוצאות הקטון . נראה כי המוזה , ששרתה עלי אמש פרחה והתעופפה לה , אני מוציא מוזה חדשה מארנקי , עוטף אותה בשורותי ומגיש לעזרא הרעב תמיד .
לפתע אני שוב רואה את יוכבד השכנה מהלכת בוכייה וגלמודה , וכהרגלי אני מתקרב לשמוע על צרותיה ( כדי לצבור חומרים לשיחה עם השכנות ), יוכבד שופכת בפני את ליבה : " מה אכפת לך מהצרות שלי , ממילא אתה אף פעם לא עוזר , אני לא רוצה לשמוע ממך מילה ! " אמרה ורצה לדרכה , מביטה מעבר לכתפה כדי לוודא שאני לא עוקב אחריה . אני פותח את פי , אך מייד סוגר אותו , כאשר היא נופלת לבור ביוב פתוח . כלבי הנאמן ואני יודעים , כי בעיותיה של יוכבד נפתרו כולן . רגועים אנו צועדים לעבר מעוננו , תוך פיזום שיר של הזמר הדגול ח . רודנר " נפלת חזק ".
ערב שני לאהבה , אני יושב לי בדד , החדר החשוך משרה עלי אוירה מלנכולית משהו , אני נזכר עת הייתי צעיר ויפה , ודמעות חונקות את גרוני . אני מוסיף להן תרכיז פטל ובולע בעדינות יחד עם פרוסת הגבינה הצהובה , שנשארה על שולחני מליל אמש . לילה טוב אני אומר לעזרא והולך לישון . לבד .
הסיפור נלקח מספרי הראשון "אהבה דביקה" שיצא לפני 25 שנה