עוד אני פוסע לחפש אחריה, והנה את מי אני רואה אם לא את אהבת חיי צפה לכיווני בחיוך רטוב וחסר אונים.
"יוכבד" אני ניגש אליה "מה יפית אהובתי הרטובה".
"שתוק, גם ככה קר לי ואני רטובה במקומות, שבקושי אני מכירה".
אני מנדב לה את בגדי האהובים, אך היא דוחה בשאט נפש את חולצתי החתיכית נוטפת המים והבוץ, שמוצאת עצמה על ראשי הלח.
"היא אוהבת אותי" סיפרתי לעזרא הרועד לצדי "היא נותנת לי בגד שיחם לי"
שמח ומאושר אני ממשיך להסתובב סביב עצמי,עד שמסיבובי נוצר בור בשדרה,שהתמלא במים חמימים. אני נותן לו שם "הכינרתש ל גוש דן", מה שגורם לעזרא לזנק לתוכו ולעשות את סיבוביה מים המפורסמים שלו, כלב זר מנסה להטביע אותו, אך לצער כולם נכשל.
ערב שלישי לאהבה,אני יושב בביתי החשוך,שוב שכחתי לשלם את חשבון החשמל, מביט בדכדוך לעבר השקיעה. רואה כיצד חולפים ימי בבטלה גמורה.הגשם מכה בחלוני,שנכנע ללא קרב ומרשה לו להיכנס לביתי ולמיטתי.
אני משתרע על מיטת המים החדשה שלי, והולך לישון. לבד.

